אחד הדברים שאני מוצא אותם מורכבים להסביא הוא מהי השיטה במה אני מטפל.. פסיכותרפיה הוליסטית? טרנס- פרסונלית?? מה??
אז הבלוג הבא נכתב במטרה לעזור לי ולכם להבין מהי הפסיכותרפיה ההוליסטית? מה היא הגישה הטרנספרסונלית.
אז נתחיל לפרק את המילים:
פסיכותרפיה, פסיכו - נפש, תרפיה – טיפול, כלומר הטיפול ממוקד בנפש שלנו בתהליכים הפנימיים, ברגשות ובמערכות היחסים של המטופל. עקרון מרכזי בפסיכותרפיה היא ברית הטיפולית – יחסי האמון והקרבה שנוצרים בין המטפל למטופל. יחסים אלו מבוססים במידה רבה על הקשבה ואמפתיה. הברית הטיפולית מסייעת למטופל לחשוף את עולמו הפנימי, להבינו, להבין את מניעיו ואת דרכי התמודדותו, לשקול אלטרנטיבות, ומכאן גם מסייע לו ליצור שיפור בעצמו ובחייו.
הפסיכותרפיה התפתחה מתוך הפסיכואנליזה, תורת הנפש שפיתח פרויד וממשיכיו. הפסיכותרפיה מושתת על עקרונות ומושגי הפסיכואנליזה כגון : חלקי העצמי הדינימיים, הלא מודע, התת מודע והסמוך למודע, אגו, איד וסופר אגו או העברה, השלכה, הזדהות ועוד... כחלק מהניכור של של האדם מהטבע במאות השנים האחרונות כך גם הפסיכולוגיה המערבית הקלאסית שמקורה בתחילת המאה ה-20, ניתקה את הקשר בין מצב הנפשי של האדם לחוויות הגוף שלו ולחיבור שלו לעולם ולרוח. לכן לרוב בטיפול פסיכותרפיוטי הקלאסי המטפל והמטופל יעסקו בתכנים העולים בעולם הנפשי של המטופל מתוך העדשה הפסיכואנליטית הכוללת בעיקר את המחשבות והרגשות המודעים והלא מודעים.
פסיכותרפיה הוליסטית – הוליסטי ביוונית; שלם, כולל. כלומר הפסיכותרפיה ההוליסטית היא מגוון גישות טיפול המתבוננות באדם כמורכב משלושה רבדים הקשורים זה בזה: גוף, נפש ורוח. הפסיכותרפיה ההוליסטית מבינה כי מצוקות האדם נמצאות במגוון רמות של מודעות, ומתבטאות בגוף ובנפש כאחד. הפסיכותרפיה ההוליסטית משלבת כלים ממגוון גישות אלטרנטיביות כגון מסורות המזרח, שמאניזם, קבלה ועוד. הכלים מגוונים ותלויים בהכשרת המטפל ובדר"כ כוללים מדיטציות, דימיון מודרך, הילינג, מגע, עבודה אנרגטית, עבודה עם קלפי השלכה, נשימות ועוד.
הגישה הטרנספרסונלית - טרנס פרסונל – מעבר לאישי. זוהי גישה המבקשת להבין את ההתפתחות שמעבר לרמה האינדיווידואלית או מעבר לרמת האגו. הגישה הטרנספרסונלית נותנת דגש על ההיבט הרוחני של האדם. היא מרחיבה את ההגדרות של הפיסכולוגיה המערבית בכל הנוגע להתפתחות התודעה האנושית ורואה בנחיצותם של הממדים הרוחניים להתפתחות האנושית.
גישה זו החלה להתפתח בשנות ה-60 בארה"ב כאשר קבוצה של חוקרים שכללו את אברהם מאסלו וסטניסלב גרוף, פיתחו את "הזרם הרביעי" בפסיכולוגיה, הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית כמענה למה שבעיניהם נתפס כמגבלות של הפסיכולוגיה ההומניסטית. מפתחי הגישה הטרנספרסונלית ניסו לכלול את הזרמים הקודמים (הפסיכואנליזה, ביהבורזים וההומניסטית) בתוך שדה מחקרי שיאפשר את החקירה של התודעה עצמה ושל תופעות נוספות כגון: מצבי ריפוי ספונטניים, מצבי רוחניים וכד' שבניגוד לגישות הישנות ייחקר באופן שלא מתייג אותן כהפרעות או כפתולוגיות.
כפסיכותרפיה, הגישה הטרנספרסונלית ממוקדת בכוונה הקלינית לריפוי במסגרת תפיסה טרנספרסונלית של מציאות המטופל ומוכוונת להתפתחות וצמיחה שלו. לפי גישה זו, כל אדם ניחן באופן מולד לא רק בצרכים הפיזיים, מנטליים ורגשיים אלא גם בצרכים רוחניים שבקצה שלהם חווית ההתעלות מעל העצמי האישי והתאחדות עם המקור. הגישה הטרנספרסונלית מסייעת למטופל לפגוש את הצרכים הנפשיים (ברמה הפרסונלית) שלו תוך אינטגרציה לפוטנציאל הטרנספרסונלי הטמון בהם לצורך התפתחות, תוך הבנה שהתפתחות גם ברמה הפרסונלית וגם ברמה הטרנספרסונלית היא אפשרית ומובנית בכל אדם.
ובנימה אישית, בחרתי ללמוד את פסיכותרפיה הוליסטית בגישה הטרנספרסונלית לאחר כמה שנים של העמקה בעולמות הרוחניים ותרגולים שונים. במהלך הדרך הרוחנית הרגשתי שיש חלקים שבהם העולם הרוחני הניו אייג'י פחות מתעסק כמו למשל העולם הרגשי. רוב ההנחיות שקיבלתי במהלך התרגול היה לתת לרגשות לעלות ולחלוף, להיות ב non attachment כלומר לא להיות מזוהה איתם. "אני לא כועס, עולה בי כעס" וכדומה. הרגשתי שהריפוי חייב לעבור גם דרך הרגש ולא רק התמקדות באיזושהי שאיפה להארה והתעוררות. בסופו של דבר נולדנו לגוף אנושי עם רגשות אנושיים ומאוד מורכבים. לכן חיפשתי תחום שישלב בין עולם הרוח לנפש וכך הגעתי ללמוד פסיכותרפיה הוליסטית בגישה הטרנספרסונלית.
להבנתי הדרך להתפתחות אישית חייבת לעבור בכל הרבדים, הנפשיים, הפיזיים וגם הרוחניים. לרוב, אנשים אינם מעוניינים לחפור ברובד הרגשי. הוא כואב מדי ומפגישם עם רגשות לא נעימים כמו אשמה, בושה וכעס. התרגולים הרוחניים לא תמיד מכוונים לגעת באותם רבדים אלא לעקוף אותם בדרך עדינה. זה מעולה ולפעמים בתקופות מסוימות זה ממש נחוץ! אבל כדי שנוכל להיות אנשים שלמים ולחיות חיים מלאים יותר עלינו להיות מסוגלים להכיל את כל מנעד הרגשות, לחזור להתחבר לאותם רגשות כואבים שהדחקנו. כאשר אנחנו באים במגע עם העולם הרגשי המודחק אנחנו מגלים יבשות שלמות של רגשות שננטשו, לרוב מתקופת הילדות. אך הרגשות המודחקים האלה עדיין פועלים בנו באופן סמוי ולא מודע ומשפיעים על חיינו בכל הרבדים. השחרור והביטוי שלהם מחדש החוצה, הן בחדר הטיפולים ואחכ בחיים עצמם מאפשרים להגדיל את ההתפתחות האישית והרוחנית כאחד.